אנו מתחייבים לפעול לכך שחיי הציבור יושתתו על עקרונות אלה:
סמכות ערכית
מדינת ישראל תעמיד את תורת ישראל כמקור הסמכות העליון של חייה הציבוריים.
משמעותו של עיקרון זה היא כי עקרונות היסוד של החקיקה, המשפט, המדיניות והנהגת המדינה ייבחנו ויתעצבו על פי התורה, מתוך הכרה כי חיי האומה מכוונים למימוש שלמותם — שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ — וכי מדינת ישראל נדרשת לבטא בחייה הציבוריים את ייעודו הייחודי של עם ישראל ואת אחריותו כלפי עצמו וכלפי העולם. תהליך זה ייעשה בהדרגה, תוך שמירה על חירותו האישית של הפרט והימנעות מכפייה דתית בחייו האישיים.
יישוב הארץ
מדינת ישראל תראה ביישוב הארץ יסוד מרכזי בייעודה, ותפעל לחיזוק האחיזה היהודית בכל חלקי ארץ ישראל.
משמעותו של עיקרון זה היא כי המדינה תפעל לביסוס ההתיישבות היהודית בארץ, מתוך הכרה כי נוכחות בפועל, בניין והתיישבות מעניקים תוקף ממשי לריבונות. פעולות אלו ייעשו מתוך תפיסה הרואה בארץ ישראל לא רק מסגרת טריטוריאלית, אלא מרחב ייעודי לחיי עם ישראל, שבו מתאפשרת הופעתו השלמה של העם ומימוש ייעודו.
ריבונות וביטחון באמונה
מדינת ישראל תעמיד את ביטחונה על אחריות יהודית מלאה לגורל העם והארץ, מתוך הכרה כי ביטחונו של עם ישראל נובע מן הקשר עם ה' ומהשגחתו.
משמעותו של עיקרון זה היא כי מדינת ישראל תפעל בעמדה ברורה ותקיפה כלפי אויביה, מתוך שאיפה להסיר איומים ולא להסתפק בניהולם. תפיסת הביטחון תושתת על הבחנה ברורה בין אוהב לאויב, ותדחה גישות המטשטשות הבחנה זו בשם שיקולים מוסריים שאינם עולים בקנה אחד עם תורת ישראל ועם חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה.
מערכת הביטחון תפעל בכלים מקצועיים ובאחריות מלאה, אך תונחה מתוך תודעת שליחות, יראת שמיים וביטחון בהשגחת ה', הרואה בכוח הצבאי אמצעי למימוש אחריות זו ולא תחליף לה.
משפט צדק
מדינת ישראל תפעל לעיצוב הדרגתי של מערכת משפט הנאמנה למשפט התורה, כפי שנמסר בתורה שבכתב ושבעל־פה.
משמעותו של עיקרון זה היא כי דיני המדינה, החקיקה והפסיקה ייבחנו ויתעצבו מתוך שאיפה להתאימם בהדרגה למשפטי התורה, מתוך ההכרה כי חיי החברה והמדינה תלויים במשפטיה, וכי מדינה יהודית נדרשת להעמיד משפט יהודי.
תהליך זה יכוון לביסוס מערכת משפט ציבורית המבטאת את עקרונות הצדק והרחמים של תורת ישראל, המבקשת להעמיד סדר חברתי המושתת על אחריות, איזון וחסד.
קיבוץ גלויות
מדינת ישראל תראה בקיבוץ גלויות יסוד מרכזי בייעודה, ותפעל לחיזוק מעמדה של ארץ ישראל כמרכז רוחני חי, המעורר בלב יהודי העולם את הרצון לשוב לארצם מתוך הכרה בייעודם ובקדושת הארץ.
משמעותו של עיקרון זה היא כי המדינה תפעל לעידוד עלייה מכל קצוות תבל, להסרת חסמים העומדים בפני עולים, וליצירת תנאים המאפשרים קליטה עמוקה ומשמעותית בתוך חיי האומה.
שמירת צביון המדינה
מדינת ישראל תשמור על זהותה כמדינה יהודית הפועלת לאור ייעודה, ותפעל להבטיח כי חייה הציבוריים יעמדו על יסוד זה.
משמעותו של עיקרון זה היא כי המרחב הציבורי, מוסדות המדינה ומדיניותה יעוצבו באופן המבטא את זהותה וייעודה, מתוך נאמנות ליסודותיה הרוחניים והלאומיים.
בתוך כך תישמר הבחנה בין המקבלים את יסודותיה של המדינה ופועלים במסגרתם, לבין הפועלים נגדה או מערערים על יסודותיה, מתוך אחריות לשמירת קיומה, יציבותה וייעודה.
חינוך לייעוד ושליחות
מדינת ישראל תפעל לעיצוב מערכת חינוך שמטרתה להצמיח אדם המכיר את ייעודו — לגלות את אחדות ה' בעולם ולחיות לאורה בחייו האישיים והציבוריים.
משמעותו של עיקרון זה היא כי החינוך במדינה לא יוגבל להקניית ידע ומיומנויות, אלא יעמיד במרכזו את צלם האלוקים שבאדם ואת אחריותו לשליחותו, ויכוון לעיצוב תודעה של מחויבות לחיי תורה, לעם ישראל ולארץ ישראל.
מערכת החינוך תפעל להעמקת הקשר לתורת ישראל על כל חלקיה, ולחיבור חי בין האמונה לבין כלל תחומי החיים — מדע, עבודה, חברה וביטחון — מתוך שאיפה לעיצוב חיים שלמים המבטאים את ייעודו של האדם ואת ייעודה של האומה.
הנהגה של מופת
מדינת ישראל תפעל להעמדת הנהגה הרואה בתפקידה שליחות ציבורית, ומכוונת את פעולתה לאור ייעודה של האומה.
משמעותו של עיקרון זה היא כי הנהגת המדינה לא תוגבל לניהול טכני של המציאות, אלא תישא באחריות לעיצוב דרכה הציבורית של מדינת ישראל, תפעל לרומם את העם ולהעמיק את מחויבותו לה' ולייעודו, ותכוון את חיי הציבור לאור האמונה והתורה.
הנהגה זו תשמש מופת אישי ביושרה, באחריות ובמחויבות, ותוביל את הציבור מתוך דוגמה אישית, אחריות ומסירות לתפקיד.
אור לעמים וקשרי עולם
מדינת ישראל תפעל לממש את ייעודו של עם ישראל להיות אור לעמים, ולהנחיל בעולם את האמונה בה' ובהשגחתו, עד שיתקיים החזון: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
משמעותו של עיקרון זה היא כי מדינת ישראל תפעל לבסס את קשריה עם אומות העולם מתוך עמידה על ייחודה, ותשאף להשפיע על בני האדם את ערכי האמונה, הצדק והשלום הנובעים מתורת ישראל — לא רק כבית לאומי לעם היהודי, אלא כמוקד הפועל לתיקון העולם ולהעמדת מכון של צדק ושלום.
במסגרת שליחות זו תפעל מדינת ישראל להרבות חסד עם אומות העולם, להעמיד את ידיעותיה, יכולותיה ומשאביה לטובת האנושות, ולסייע לעמים להשתחרר משעבוד, עריצות ומשטרי רשע, מתוך חתירה לצדק, לחירות ולקידוש שם שמים בעיני הבריות. השפעתה הרוחנית של ישראל על העולם תיבנה מתוך עשיית טוב ממשי עם הבריות, בגשמיות וברוחניות כאחד, ומתוך כך תבקש למלא את ייעודה להיות אור לעמים ולהנחיל בעולם את האמונה בה', בטובו ובהשגחתו.
אחדות וכינוס
מדינת ישראל תפעל לחיזוק אחדותו של העם היהודי ולכינוסו סביב ייעודו המשותף.
משמעותו של עיקרון זה היא כי המדינה תפעל לטיפוח תחושת שייכות, אחריות וערבות הדדית בין חלקי העם, מתוך הכרה כי מימוש ייעודו של עם ישראל מחייב אחדות פנימית.
אחדות זו לא תושתת על טשטוש הבדלים או ויתור על זהות, אלא על חיבור סביב יסודות משותפים, מתוך הכרה כי כל ישראל אחים, בני עם אחד הנושא ייעוד משותף לפני ה'.